כמטפלת זוגית ומשפחתית עם ניסיון של למעלה מעשרים וחמש שנים, אני נדהם פעמים רבות מהזוגות שמגיעים לייעוץ. אני לא נדהם מהסיבה שבגללה זוג בא לייעוץ (אחרי הכל, יש כל כך הרבה בעיות ובעיות שיכולות להיות לזוג, למרות שהבעיות הללו מתרחשות בחייו ייחודיות לו). אני נדהם כי לעתים קרובות זוג בא לייעוץ כאשר הנישואים כמעט בלתי ניתנים לתיקון. בחודש האחרון ראיתי ארבעה זוגות כאלה. אני מקבל שיחת טלפון מטורפת מאחד הצדדים, (ולאחרונה, השיחות הגיעו מהבעל). הוא קובע, “ממש פישלתי. אנחנו צריכים ייעוץ!” אני קובע תור להקדם האפשרי (כי המתקשר בטירוף ורוצה להיראות מיד).
כשבני הזוג מגיעים למשרד שלי, לכל אחד יש סדר יום שונה מאוד. מי שהתקשר אולי ירצה שאני “אסדר” את הנישואים. יכול להיות שהצד השני פשוט עובר את הפעולות של מלווה את בן הזוג לפגישת הייעוץ כדי להיות מסוגל לומר, “ניסינו הכל… אפילו ייעוץ!” או, אולי מי שקרא למינוי הוא זה שרוצה להיות מסוגל לציין זאת. כך או כך, בתרחישים האלה אין לי שני אנשים במשרד שמוכנים לעבוד על בנייה מחדש של מערכת היחסים שלהם. אחד מהם “סיים” עם הקשר וכבר רגל אחת מחוץ לדלת. לפעמים אני מצליח לשכנע כל אחד מהם “לסגור את היציאות”. זה אומר שאף אחד לא יכול לעזוב את הנישואים לפחות שישה עד שמונה שבועות, ושניהם חייבים להתחייב לפחות לפגישות ייעוץ זוגי שבועיות ולעבוד באמת על מערכת היחסים שלהם. אם הם יסכימו לכך, מי שרוצה לעזוב חייב להישאר במשך שישה עד שמונה שבועות (בידיעה שאחרי פרק זמן זה, אם המצב לא ישתפר, הוא/היא עלול לעזוב), וזה שמאוד לא רוצה בן זוגם לעזוב אותם מסוגל להירגע מעט במשך פרק הזמן הזה ולהתמקד בניסיון לרפא ולבנות מחדש את מערכת היחסים שלהם.
השאלה היא: מדוע חיכו בני הזוג עד שהקשר היה בפתח המוות לפני שהגיעו לעזרה? לעתים קרובות, צד אחד יאמר בכעס לשני, “ביקשתי ממך לפני עשר שנים ללכת לייעוץ ולא היית עושה את זה, ועכשיו אתה רוצה ללכת? זה מאוחר מדי!” עבור זוגות רבים, הבעיות והבעיות שמטרידות אותם היום אינן בעיות חדשות. הבעיות לרוב לא טופלו במשך זמן רב מאוד. זה כאילו אחד מהם או שניהם מאמינים ש”איכשהו” הבעיות ייפתרו ותיעלמו ללא כל ניסיון לפתרון. זוגות מגיעים וכמעט כולם אומרים: “יש לנו בעיות בתקשורת”. אמירה זו יכולה להיות כמעט כל דבר, מ”אנחנו אף פעם לא מדברים אחד עם השני על שום דבר שחשוב”, ועד “אני רוצה לצאת ואני פשוט נשאר עד שהילדים גדלים”, ועד “הוא/היא בוגדים בי כבר שנים, אבל אם נדון בזה, אצטרך לעשות משהו בנידון”.
בני הזוג מפילים את האכזבות והאבל על מערכת היחסים בחיקו של מטפלת משפחתית ולעתים קרובות רוצים מענה מיידי לתיקון כל הנזק שנגרם. אה, אבל ייעוץ זוגי לא עובד ככה. כמטפל לעולם לא הייתי אומר לזוג להישאר ביחד או להתגרש. זה יהיה מאוד לא מוסרי! אני מסביר שכמו שלקח הרבה זמן עד שהקשר נשחק למצבו הנוכחי – כך גם ייקח זמן להיבנות מחדש וזה יכול לקרות רק בשיתוף פעולה של שני הצדדים. תמיד, מעמד הנישואין (שהייה ביחד או נפרד/גירושים) נשאר החלטה של בני הזוג. לפעמים שניהם יסכימו לעבוד על הקשר – לעתים קרובות, אחד מהם יגיד שהוא/היא באמת רוצה לעזוב את הקשר – עכשיו. אם זה המקרה, ייתכן שאחד הצדדים או שניהם ירצו להישאר בייעוץ כדי לעזור לו/ה בתהליך הפרידה הזה. באמת קשה מאוד להיפרד.
